אושר באסיפה הכללית
ביום 19/06/2011

חוק העמותות, תש"ם 1980

לשכת הספנות הישראלית
(עמותה מספר 58-000-526-2)

תקנון העמותה

1. שם העמותה: "לשכת הספנות הישראלית"

באנגלית : “THE CHAMBER OF SHIPPING OF ISRAEL”.

2. מושב העמותה: רח" הנמל 55, חיפה, ת.ד. 33113, חיפה 31330.

3. מטרות העמותה (להלן בתקנון זה - "הלשכה" או "העמותה"):

(א) לקדם, לפתח ולטפל, בישראל במכלול הנושאים שהינם בעלי זיקה לספנות בישראל, לרבות קיום קשרי חוץ עם מוסדות וארגונים מקבילים בחו"ל.

(ב) לטפל בכל הבעיות העולות ונובעות מפעילות הסחר הימי וכן לקדם כל אמצעי הנועד לשפר וליעל את הסחר הימי.

(ג) ייצוג העניינים המשותפים של חברי העמותה בפני כל מוסד ממשלתי, עירוני, ציבורי או אחר.

(ד) טיפול בנושאים שונים הקשורים בתעריפי שירותים הניתנים על ידי העמותה וחבריה, הן לחברי הלשכה והן למשתמשים אחרים.

(ה) לפעול לשיפור החזון הימי והספנותי בישראל וכן לפעול להעלאת נושאי ספנות שונים על סדר היום הציבורי והעלאת קרנה של הספנות בכלל בקרב הציבור הישראלי.

(ו) לפעול למען קיום חינוך ימי ולקדם תעסוקה ימית וספנותית בארץ.

(ז) לעשות כל פעולה הדרושה לשם קידום מטרות העמותה כמפורט לעיל.

4. סמכויות העמותה:

(א) העמותה תהיה רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לדעתה להשגת מטרות העמותה.

(ב) העמותה הינה גוף משפטי וזכאית להתקשר בהסכמים, לרכוש ולהחזיק נכסים, למכרם, להעבירם ולעשות בהם כרצונה ולהיות בעל דין בכל הליך משפטי או משא ומתן אחר.

5. חברות בעמותה:

(א) קבלת חברים:

(1) בקשה להתקבל ללשכה תוגש לועד. המבקש ימסור כל מידע ופרטים כפי שידרש ויתחייב לקבל עליו את כל תקנות הלשכה וכל החלטות הועד.

(2) הבקשה תובא לפני הועד סמוך לאחר הגשתה. ההחלטה בדבר קבלת חבר תהיה נתונה לשיקול דעתו של הועד.

(ב) חבר פעיל:

(1) כשר להיות חבר כל אדם (לרבות תאגיד מכל סוג שהוא) שהוא תושב ישראל ואשר הינו בעל, מפעיל או מנהל של אוניה אחת או יותר, המבקרת בנמלי ישראל באופן קבוע, או שהינו סוכן או בא-כח של בעל, מפעיל או מנהל של אוניות אלו.

(2) חבר שהוא תאגיד ייוצג ע"י מי שהוא הסמיך לכך, ואשר שמו יימסר בכתב לועד ("הנציג") ושניתן יהיה להחליפו מעת לעת לפי שיקול דעתו של התאגיד. הנציג יהיה רשאי להצביע בזכות דעה של קול אחד, בשם התאגיד אותו הוא מייצג.

(3) חבר המנהל את עסקו באמצעות מספר סניפים בארץ ובלבד שמקום מושבם בערים שונות, יכול לרשום כחבר בלשכה כל סניף באופן נפרד וכל סניף שכזה יחשב כחבר פעיל. אולם במקרה שהסניף הראשי יאבד את זכות חברותו מכל סיבה שהיא, יאבדו גם שאר הסניפים את זכות חברותם באופן אוטומטי.

(4) חבר בלשכה יחשב כחבר פעיל כל עוד לא שונה מעמד חברותו בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ג) חבר בלתי פעיל:

(1) חבר פעיל שהפסיק את פעילותו המקצועית לתקופה העולה על 12 חודשים, רשאי הועד להכריז עליו כחבר בלתי פעיל ולבטל את חברותו הפעילה בלשכה.

(2) חבר בלתי פעיל לא יהיה זכאי:

(א) להצביע בכל אסיפה כללית, אולם יהיה רשאי להשתתף בה.

(ב) להיות חבר בועד הלשכה.

(ג) להשתתף בפירוק הלשכה.

(ד) להשתתף בחלוקת רכוש הלשכה.

(3) החלטת ועד הלשכה על שינוי מעמד החבר לבלתי פעיל תימסר לחבר ותיכנס לתוקפה לאחר 30 יום מיום שנמסרה לחבר, אלא אם ייתן החבר בפרק זמן זה לועד, סיבה סבירה מדוע לא תבוטל חברותו והועד אכן ישתכנע בכך.

(4) חבר שהיה בלתי פעיל רשאי בכל עת לפנות בבקשה לועד להחזיר את מעמדו למעמד חבר פעיל והועד רשאי על פי שקול דעתו לאשר בקשה כזו באם התקיימו או התחדשו התנאים לכך. החלטת הועד תינתן תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה על ידי החבר.

(ד) חבר כבוד:

(1) ועד הלשכה רשאי להעניק מעמד של חבר כבוד לכל אדם אשר יכול לתרום מן הידע או הניסיון שלו לפעילותה של הלשכה. מי שהוענקה לו חברות כבוד יהיה פטור מכל תשלום ללשכה.

(2) חבר כבוד אינו רשאי:

(א) לכהן כחבר הועד המנהל.

(ב) להצביע בישיבות של מוסדות הלשכה, אולם יוכל להשתתף כמשקיף בישיבות אלו, אם יוזמן.

(ג) להשתתף בפירוק הלשכה.

(ד) להשתתף בחלוקת רכוש הלשכה או לקבל כל זכות ברכוש כלשהו של הלשכה.

(3) הועד רשאי בכל עת לבטל על פי שיקול דעתו הענקת מעמד חבר כבוד.

(ה) פקיעת חברות:

(1) החברות בלשכה פוקעת כאשר:

(א) חבר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.

(ב) במותו של חבר, בכל מקרה שחבר הוכרז כפושט רגל, או ניתן כנגדו צו קבלת נכסים והצו לא בוטל תוך 30 יום.

(ג) חבר שהוא תאגיד - בפירוקו, חיסולו או מחיקתו בכל דרך אחרת.

(ד) בפרישה מן הלשכה.

(ה) על פי החלטה של האסיפה הכללית.

(2) חבר המפגר בתשלום כלשהו ללשכה למשך יותר משלשה חודשים, רשאי הועד להחליט על הפקעת חברותו ובלבד שהחבר קיבל התראה של שלושים יום בדבר הכוונה לעשות כן.

(3) חבר שחברותו פקעה/הופסקה, רשאי להגיש בקשה מחודשת לקבלתו כחבר בלשכה לאחר 3 חודשים מיום הפסקת חברותו. הדיון בבקשה יעשה רק אם פרע המבקש את כל חובותיו ללשכה. האמור בסעיף זה לא יחול על מי שחברותו פקעה עקב פשיטת רגל או פירוק או עקב הרשעה, או כינוס נכסים, או שהואשם בעבירה שיש עמה קלון.

(4) הודעה על פקיעת חברות תמסר לחבר ע"י הועד.

(5) פיגורי התשלום של חבר לשעבר יהיו חוב אשר הלשכה תוכל לגבותו בכל אמצעי חוקי.

(6) חבר לשעבר לא יהיה זכאי לזכויות שחברים נהנים מהן ולא להחזרת כספים כלשהם ששולמו על ידו, או לחלק כלשהו מנכסי הלשכה, בין עקב פירוק ובין אחרת.

6. אסיפה כללית:

(א) אסיפה כללית שנתית רגילה תתקיים אחת לשנה בתאריך שיקבע ע"י הועד.

(ב) הודעה על כינוס אסיפה כללית תינתן בכתב לפחות 30 יום מראש לכלל החברים הרשאים להשתתף.

(ג) זכות הצבעה תהיה נתונה רק לחברים פעילים, אולם שאר החברים יכולים להיות נוכחים במהלך ההצבעה. כל חבר פעיל יוכל להצביע בקול אחד בלבד.

(ד) למעט אם נאמר אחרת בתקנות אלה כל ההחלטות תתקבלנה ברוב דעות.

(ה) הועד רשאי לזמן ולכנס אסיפה כללית שלא מן המנין בכל זמן שהדבר נראה לו והוא יהיה חייב לעשות כן כאשר:

(1) עם קבלת דרישה בכתב של ועדת ביקורת.

(2) עם קבלת דרישה בכתב של עשירית מכלל החברים הפעילים של הלשכה.

(3) עם קבלת דרישה בכתב של 4 חברי ועד.

(ו) כל הודעה על אסיפה כללית של הלשכה ודרישה לכנסה, תפרט את סדר יומה ולא יידון כל עניין שלא נכלל על סדר היום, אלא אם כן היו נוכחים באסיפה לפחות 75% מהחברים הזכאים להצביע והם הסכימו כולם כי אותו ענין יידון באותה האסיפה.

(ז) כינוס של האסיפה על ידי הועד שלא מן המנין צריך שיעשה תוך 30 יום מיום דרישת הכינוס והודעה על כינוס האסיפה תמסר בכתב לפחות 21 יום מראש לכל החברים בצרוף פירוט סדר היום.

(ח) האסיפה הכללית השנתית הרגילה תדון בעניינים אלה:

(1) קבלת דין וחשבון של הועד המנהל.

(2) דיון וקבלת דין וחשבון כספי.

(3) מינוי רואה חשבון וקביעת שכרו.

(4) דיון והחלטה בכל ענין או נושא שניתנה עליו הודעה כהלכה עפ"י תקנון זה.

(ט) (1) בכל אסיפה שנתית שלישית ייערכו בחירות לנשיא הלשכה.

(2) בכל אסיפה שנתית שלישית ייערכו בחירות לחברי הועד.
 

(3) נוהלי עריכת הבחירות יקבעו ע"י הועד.

(4) הבחירות תהינה אישיות וחשאיות ותוכרענה עפ"י רוב.

(5) כל חבר (או נציג) המשתתף באסיפה יהיה חייב להצביע לפחות עבור שמונה (8) מועמדים או, לכל היותר, עבור עשרה (10) מועמדים לועד. הצבעת חבר (או נציג) עבור מספר מועמדים קטן או גדול יותר תיפסל ולא תובא בחשבון הקולות.

(6) במקרה של שוויון קולות למועמדים, יערך ברציפות סיבוב שני של בחירות חשאיות רק עבור אותם מועמדים המצויים בשוויון קולות.

(י) המנין החוקי לכל אסיפה כללית, מן המנין או שלא, הנו לפחות מחצית מהחברים בעלי זכות ההצבעה.

(יא) באם לא קיים מנין חוקי יידחה כינוס האסיפה בשעה לאחר מכן באותו יום. במידה וגם אז לא יהיה מנין חוקי כדין, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא ויחשב מנין החברים שיתכנסו למנין חוקי מחייב לכל ענין ומטרה.

(יב) נשיא הלשכה ישב בראש האסיפה הכללית ובהעדרו ישב בראש סגנו. בהעדרו של הסגן תבחר האסיפה חבר שישב כיושב ראש. קולו של היו"ר שקול לקול רגיל, אולם במצב שוויון קולות תתקבל ההצעה בה תמך היו"ר.

(יג) הועד יגיש לאסיפה הכללית דו"ח על פעולותיו והדו"ח הכספי של הגזבר יבוקר ע"י רואה חשבון שיתמנה באסיפה הכללית השנתית שתקבע גם את שכרו.

(יד) ההצבעות באסיפה (למעט הצבעות כאמור בס"ק (ט) לעיל) תתבצענה ע"י הרמת ידיים. הצבעה חשאית תתקיים רק עפ"י דרישה של רבע מהחברים הרשאים להצביע.

7. הועד המנהל:

(א) כחבר ועד מנהל (לעיל ולהלן בתקנות אלה - "הועד") רשאי להבחר ולשמש כל חבר או נציג של חבר.

(ב) הועד יהיה מורכב מ – 11 חברים (או נציגים) . בראש הועד יעמוד נשיא הלשכה שיבחר ע"י האסיפה הכללית בבחירה אישית ישירה. עשרת חברי הועד ייבחרו ע"י האסיפה הכללית, כאמור בסעיף 6 (ט) לעיל.
במקרה של הפסקת פעילות הנשיא במהלך הקדנציה (עקב התפטרות, פיטורין, מוות, ח"ו וכד") סגנו ימשיך כמ"מ עד סוף הקדנציה בלתי אם הועד ימנה מ"מ בכל עת שעד לסוף הקדנציה.

(ג) הועד יכהן בתפקידו עד לאחר האסיפה בה יבחר הועד החדש, אולם כל זמן שלא נבחר ועד חדש, ימשיך הועד לכהן בתפקידו גם לאחר פרק הזמן שנקבע בתקנון.

(ד) הועד יתכנס עפ"י צרכיו וענייניו, או עפ"י דרישת נשיא הלשכה, אולם הוא מחויב לקיים לפחות ישיבה אחת בחודש.

(ה) מנין חוקי לישיבת ועד הנו 7 חברים (כולל נשיא הלשכה). בהעדר מנין חוקי תדחה הישיבה ב48- שעות והמניין שיתכנס בה יהיה המנין החוקי ויהיה גודלו והרכבו אשר יהיה.

(ו) הזמנות לישיבת הועד תימסרנה מראש ובכתב (לרבות פקסימיליה).

(ז) החלטות הועד תתקבלנה עפ"י רוב. במקרה של קולות שקולים יכריע קולו של הנשיא (ובהעדרו - של סגנו). החלטה בכתב (לרבות בפקסימיליה) חתומה ע"י כל חברי הועד תחשב כאילו התקבלה כהלכה.

(ח) כהונתו של חבר ועד תסתיים בכל אחד מאלה :

(1) בפקיעת חברותו בלשכה ואם הוא נציג - בפקיעת חברות התאגיד אותו הוא מייצג.

(2) אם הוא נציג - עם סיום הייצוג.

(3) בהתפטרותו.

(4) בפטירתו או בהכרזתו כפסול דין.

(ט) הסתיימה כהונתו של חבר ועד בנסיבות המנויות בס"ק (ח) לעיל רשאי הועד :
(1) לבטל חברותו בועד ולמנות תחתיו את מי שהיה מועמד בבחירות לועד וקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים שלא נבחרו.

(2) לבטל חברותו בועד ולמנות תחתיו נציג אחר של אותו תאגיד.

(3) להשאירו בתפקידו לתקופה שתקבע, אולם לכל המאוחר עד לבחירות הבאות לועד.

(י) אסיפה כללית רשאית לפי בקשת הועד להחליט על תשלום שכר והוצאות לנשיא הלשכה. החליטה כי יש לשלם שכר או הוצאות כאמור תקבע את גובה השכר בשים לב להמלצת הועד, תקציב הלשכה ואמות מידה נוספות כפי שיראה לנכון.

(יא) מי שנבצר ממנו להשתתף בישיבת הועד רשאי למנות תחתיו, בהסכמת הועד, ממלא מקום כחליפו שיהיו לו כל הסמכויות. הועד רשאי שלא להסכים על מינוי ממלא מקום והחלטה זו תרשם בפרוטוקול. ליד שמו של ממלא המקום יצוין היותו שכזה. בכל מקרה, לא יהיה תוקף למינוי ממלא מקום לתקופה העולה על שלשה חודשים.

(יב) הועד רשאי להעסיק עובדים בשכר, להוציא כספים ולעשות פעולות הדרושות לניהול שוטף ולקיום מטרות הלשכה, אולם חברי הועד אינם זכאים לתשלום או משכורת כלשהם עבור, או בקשר לעבודתם בלשכה או בועד למעט לנשיא הלשכה על פי החלטת האסיפה הכללית כאמור בתקנה 7(י).

(יג) הועד ימנה מבין חבריו סגן נשיא, גזבר כבוד ומזכיר כבוד. הנשיא יישב בראש ישיבות הועד. בהעדרו ישב סגנו ובהעדר הסגן ייבחר מי מחברי הועד הנוכחים בישיבה כיו"ר הישיבה.

(יד) הועד רשאי למנות ועדות משנה שתהיינה מורכבות מחברי הועד ותפעלנה בעניינים שונים. ועדות המשנה תהיינה כפופות לועד אולם אם ייופה כוחן ע"י הועד, תראינה החלטותיהן ופעולותיהן כפעולות הועד עצמו.

(טו) הועד רשאי למנות ולהעסיק מומחים, בעלי מקצוע, ארגונים, עורכי דין מהארץ ומחו"ל, לייצג את הלשכה בפני כל גוף ולייעץ ללשכה בכל ענין.

(טז) הועד יקבע מעת לעת את זכויות ואת אופן החתימה בשם הלשכה.

(יז)) הועד ידאג לרישום פרוטוקול של כל ישיבה בכל מסגרת של הלשכה. הפרוטוקולים יהיו חתומים ע"י יו"ר כל ישיבה ותוכנם יהיה פתוח לעיונו של כל חבר לשכה.

(יח) הועד רשאי לעשות בשם הלשכה כל פעולה חוקית, חוץ מפעולות שהן בסמכות האסיפה הכללית בלבד. פעולות הועד תיעשינה בהתאם להחלטות האסיפה הכללית, אולם החלטת אסיפה מאוחרת לא תפסול פעולת ועד חוקית שקדמה לה.

(יט) הועד רשאי להפסיק את חברותו של חבר ועד אשר לא השתתף בשלש ישיבות רצופות של הועד ולהכריז על מקומו בועד כפנוי. במקרה כזה יחולו הוראות תקנה 7(ט) לעיל.
8. כספים, נכסים, מסים ותשלומים:

(א) הועד ידאג לניהול תקין של חשבונות וספרים אשר יוחזקו במשרדי הלשכה ויהיו פתוחים לעיון חבריה.

(ב) כל חבר פעיל ובלתי פעיל יחויבו בתשלום דמי חבר שנתיים שסכומם יקבע אחת לשנה ע"י הועד. מועד תשלום דמי החבר יהיה חודש לאחר שנקבע הסכום או עפ"י המועד שהחליט עליו הועד. הסכום שנקבע ע"י הועד יחייב את כל חברי הלשכה.

(ג) בתוספת לדמי חבר שנתיים, ישלם כל חבר פעיל ללשכה סכום, שיקבע ע"י הועד, על פי מספר האוניות אשר בטיפולו וכמות הטונז" נטו הרשום (NET REGISTERED TONS) של האוניות האלה.

(ד) כל חבר יגיש ללשכה, לא יאוחר מסוף החודש, דו"ח הסוקר את מספר האוניות וכמות הטונז" נטו הרשום (NET REGISTERED TONS) שטופלו ע"י במהלך החודש בנמלי הארץ. סכום דמי החבר בו יחויב יחושב עפ"י דו"ח זה והתשלום יבוצע מיד עם הדרישה.

(ה) ההכנסות ורכוש הלשכה שיתקבלו מכל מקור שהוא, יוקדשו אך ורק לקדום מטרותיה של הלשכה, כפי שנקבעו בתקנון זה.

(ו) שום חלק של ההכנסות או הרכוש לא יחולק בצורת דיבידנד או מענק למי מחברי הלשכה.

ההכנסות תיועדנה לתשלום עבור שירותי בוררות, לשכר מנהלים ועובדים ולתשלום עבור שירותים המסופקים ללשכה וכל פעולה למען חברי הלשכה כפי שיוחלט ע"י הועד. הכנסות הלשכה אפשר שתושקענה או תופקדנה בקרנות חיסכון או בטחון. רוב של לפחות 2/3 באסיפה כללית מיוחדת שתתכנס לשם כך, יכול להחליט על שימוש אחר בהכנסות, אף בניגוד לאמור בתקנות אלה.

9. כללים:

(א) האסיפה הכללית יכולה לקבוע מדי פעם כללים שיאפשרו הוצאה לפועל של מטרות העמותה ובלבד שכללים כאלה לא יהיו בסתירה לתקנות אלה. הכללים יהיו בנושא:

(1) אופן בחירת הוועד וממלאי תפקידים אחרים.

(2) הנהלת עניני הלשכה כפי שהם מזמן לזמן.

(ב) הכללים שנקבעו יחייבו את כל חברי העמותה כל עוד לא שונו או בוטלו ע"י האסיפה הכללית.

10. פירוק:

(א) האסיפה הכללית רשאית בהחלטה מיוחדת, לאחר כינוס וזימון כדין, להחליט ברוב של 2/3 לפחות מבעלי זכות ההצבעה הנוכחים באסיפה, לפרק את העמותה. באותה אסיפה יוחלט מי יהיה המפרק, יקבע שכרו ויוחלט על כל ענין אחר הקשור ודרוש לפירוק.

(ב) על המפרק יהיה לסלק את כל החובות וההתחייבויות של העמותה וכן לגבות ולתבוע את כל הזכויות המגיעות לה. אם לאחר סילוק החובות ישאר רכוש או נכס כלשהו, רשאי המפרק למכרו והכסף הנותר יחולק בין חברי הלשכה הפעילים באופן יחסי לגובה המסים ששולמו על ידם ללשכה, משך 5 שנים קודם ליום החלטת הפירוק. חבר פעיל זכאי לחלק יחסי מכספי הפירוק הנותרים בתנאי שאינו חייב כסף כלשהו ללשכה, אחרת יאבד זכות זו.

(ג) המפרק רשאי להיעזר בכל איש מקצוע לצורך ביצוע פעולות הפירוק ובכלל זה עו"ד ורו"ח והוא רשאי לקבל כל מסמך, ספר או מידע הדרוש לו לתפקידו.

11. שינוי תקנות:

כל שינוי, תיקון או תוספת לתקנות אלה, לא יעשה אלה אם נתנה לחברים הודעה על כינוס מיוחד של האסיפה ופורט בה טיב השינוי או התוספת המוצעים. שינוי, תיקון, או תוספת צריכים להתקבל ברוב של 2/3 של החברים הנוכחים באסיפה.

12. הגנה משפטית:

הוגשה תובענה כנגד מי מחברי הועד בקשר לפעולה או מעשה שנעשו על ידם במסגרת ביצוע סביר ומתקבל על הדעת של תפקידם, יהיו חברים אלה זכאים לתמיכה כספית מכספי הלשכה לצורך הגנתם וייצוגם המשפטי. שיעור התמיכה הכספית יקבע ע"י הוועד.

13. הודעות:

חבר יעדכן את הלשכה בכתובת למשלוח מכתבים. הודעה שנשלחה בדואר לכתובת חבר, תחשב כאילו נמסרה כהלכה.

14. פרושים והבהרות:

כל ענין המוטל בספק או שלא ניתן לו פתרון במסגרת התקנות, או כל ענין הנוגע לפירוש התקנות, רשאי הועד להכריע בו. סמכות ערעור על החלטות הועד נתונה רק לאסיפה הכללית של העמותה.

15. בוררות:

כל סכסוך או חילוקי דעות בקשר לתקנון זה, שיתגלו בין חברי הלשכה או בין חבר כלשהו לבין הלשכה, יובאו להכרעת בורר אשר יהיה שופט בדימוס ואשר ימונה לשם כך ע"י נשיא הלשכה.

על הבוררות לפי סעיף זה יחולו הוראות חוק הבוררות התשכ"ח 1968- והתקנות לפיו.

16. הקוד האתי של הלשכה:

הקוד האתי של הלשכה, המצורף לתקנון זה, מהווה חלק בלתי נפרד הימנו וחברי הלשכה מחוייבים בזאת לפעול על פיו.

הקוד האתי של לשכת הספנות הישראלית

האתיקה ומהות הקוד האתי

אתיקה, כפי שהיא מוגדרת במילון העברי של אברהם אבן שושן, היא: "מוסר, תורת המידות, התורה המתארת את הטוב שיבחר האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו. אתיקה מקצועית היא התנהגות לפי כללי המקצוע".

האתיקה, כתורת מידות, עוסקת בעקרונות לשיפוט התנהגותם של בני אדם, בדרך ובאופן שבהם הם חיים את חייהם. האתיקה מתמקדת בהבחנה בין טוב לרע, בין צדק לחוסר צדק, בין אמת לבין שקר, בין הגינות להעדרה, בין אחריות לחוסר אחריות. האתיקה משמשת מצפן לבחינת עקרונות, עמדות ערכיות ואמונות. על-פיה נבחן אופן מימושם של ערכים אלה הלכה למעשה.

ההכרה כי העקרונות האתיים הם מאבני היסוד של המקצוע, מחייבת אותנו להתוות כללי התנהגות ראויים, לכונן ולגבש דפוסי פעולה רצויים על בסיס האתיקה המקצועית.

אתיקה מקצועית היא תפיסה כוללת של מהות העיסוק והמקצוע. מעצם היותנו אנשים הפועלים במסגרת מדינה דמוקרטית, פעילותנו כפופה לעקרונות דמוקרטיה (שהם, במהותם, עקרונות מוסריים) ומונחית על-ידם.
בשנים האחרונות גברה המודעות ועמה ההכרה בחשיבות האתיקה ובמרכזיותה בליבת העסקים של כל ארגון.

בניסיון להשיב על השאלה "קוד אתי מהו"?" מצטט אריה רשף, ראש צוות פיתוח הקוד האתי בעמותה הישראלית לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש, את דבריו של הפרופסור אסא כשר, ראש הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ באוניברסיטת תל-אביב. אסא כשר שימש, בין השאר, כיו"ר "הוועדה לניסוח כללי התנהגות( אתיקה) של חיילי צה"ל".
" עפ"י פרופסור כשר, מעבר מתפקוד ללא קוד אתי לתפקוד בעזרת קוד אתי מצביע על עליית מדרגה בסולם העיסוק באתיקה המקצועית.לדעתו של כשר, כשהקהילה המקצועית מגבשת לעצמה תפיסה מלאה ומדויקת בדבר האידיאל המעשי של התנהגות במסגרת המקצוע, מעלה אותו על הכתב בדמותו של קוד אתי, מאמצת אותו כקוד מחייב באופן אתי ונוקטת צעדים להטמעתו, היא מעלה את עצמה במעלותיו של סולם העיסוק שלה עצמה."

הקוד האתי הוא אמנה. הוא תעודת הזהות הערכית והנורמטיבית שקהילה ארגונית או מקצועית מקבלת על עצמה במטרה לשדרג ולשפר את רמתה האתית מתוך הבנת הקשר וההשפעה בין התנהגות אתית נאותה ובין הישגים כלכליים רצויים. הקוד הוא מסמך עקרונות הקובע ומגדיר מסגרת וכללים להתנהלות עסקית נאותה, רצויה וראויה, על בסיס ערכי הליבה של הארגון.

הקוד האתי, כמכלול שלם ואחיד של נורמות התנהגות מוגדרות, מוצהרות וברורות, אמור להוות שלד, שעליו העמותה שלנו קורמת עור וגידים של החלטות מקצועיות המחייבות את כלל חבריה. ביטוי ערכי הליבה של הקוד האתי ושיקופם בהחלטות המקצועיות שמתקבלות על-ידי חברי העמותה, יגביר ויעצים את הסיכוי לקיום הלימה בין מטרותיה המוצהרות של הלשכה ובין האינטרסים של חבריה.
הקוד האתי מסייע להיווצרותם של דפוסי עבודה ראויים ונאותים ולטיפוחם לאור העקרונות המונחים בבסיסו ועל-פי רוחם. הפנמתו של הקוד בקרב חברי הארגון והטמעתו והשתרשותו באופן פעולתם של חבריו, עשויות לחזק את מחויבותם של החברים ליושר, לצדק, להגינות, לניקיון כפיים ולשקיפות. חיזוק ערכים אלה עשוי להפחית את מספר הגילויים והתופעות הבלתי-ראויות משום בחינה שהיא ולצמצם את היקפם מתוך שאיפה מוצהרת וברורה לבטלם כליל.

הקוד האתי אמור לשמש כלי להוקעתן ולביעורן של תופעות בלתי מקובלות, שליליות, נפסדות ופסולות מעיקרן, אשר מחייבות עקירתן משורש ואשר בהעדר קוד אתי - אשר החריגה ממנו מגדירה את המעשה כמחייב ענישה - דרכי הטיפול בהן הן, בעיקרן ובמהותן, דרכים משפטיות.

הקוד האתי, כתמצית המידות והאופן הראויים להתנהגות אנושית בכלל ולהתנהלות עסקית בפרט, אינו אמור להיות מסמך נבדל כשלעצמו אלא מצפן ערכי-מוסרי המשולב באופן אורגני באסטרטגיה העסקית הכללית של העמותה.

כממלאי תפקיד, כל אחד מאתנו אמור לגלות יושרה (integrity (. יושרו של אדם מחייב אותו להפנים ולבטא בהתנהגותו הן את היושר הבסיסי שלו כאדם והן כמייצגו של הארגון שבו הוא עובד.

קיומם של חברי גוף עסקי את הכללים הברורים והמחייבים של האתיקה העסקית, כפי שהם מנוסחים בקוד האתי שלו, אשר הנהלתו מוסמכת לחייב את חבריו לנהוג על-פיהם – וממילא לנקוט צעדי ענישה כלפי המפרים אותם – עשוי, כשהוא נעשה באופן ראוי, לתרום, להועיל ולגרום תוצאות עסקיות טובות יותר מאשר שהוא נתון לפיקוח ולמרותם ההדוקים של החוק.

הקוד האתי אינו מהווה חלופה לחוק אבל הוא אמור לסייע לצמצום משמעותי של מקרים, אשר ההיזקקות לו היא בלתי נמנעת ומחויבת המציאות.
בעוד החוק קובע רף – האתיקה קובעת סף. הסף שמציבה האתיקה מבטא את שאיפת חברי הארגון להתנהג על פי המידות והערכים האנושיים הנבחנים על פיו.
מערכת אתית אינה מענישה אלא מתקנת. בעוד חוק מגדיר וקובע מה מותר ומה אסור, האתיקה מגדירה וקובעת מה ראוי ומה בלתי ראוי. ההבחנה בין מערכת אתית לבין מערכת המשפטית נעשית על-פי בחינת השוני במטרותיהן: המערכת המשפטית מענישה על הפרת חוק. המערכת האתית מסייעת לשמירתו על-ידי תיקון המידות.

הקוד האתי אינו מתמקד, לפיכך, בתחום השחור, המובהק, של הפרת החוק, אלא בתחום הדמדומים האפור, שבו יש מקום וטעם לתיקון מידות ולשכלולן על-ידי הצבת רף מוסרי: קיימות תופעות שהחוק, אמנם, מתיר אותן או, למצער, אינו מעניש בגינן אבל הן נוגדות את כללי האתיקה. ניסוח כללים אתיים נועד להבהיר ולהלבין את התחום האפור.

יישום הקוד והטמעתו בין חברי לשכת הספנות הישראלית

הקוד האתי הוא יסוד ראשוני חשוב ליצירתה ולטיפוחה של סביבת עבודה נקייה משיקולים זרים ועיצובם וגיבושם של דפוסי עבודה מקובלים ומוסכמים על בסיס ערכי הקוד. התנהגות ערכית, מוסרית ומצפונית, והתנהלות עסקית הוגנת, שקופה ועניינית, של החברים, כמשתמע במובהק מסעיפי הקוד האתי, מרוחו ומהשראתו, הם תנאי הכרחי לתפקוד תקין וראוי של הלשכה ולהצלחתם העסקית של כלל החברים בה.

הנחת העבודה הבסיסית המונחת ביסוד גיבוש הקוד, יישומו והטמעתו, היא, כי יש בו כדי לתרום לעידוד השמירה על החוק בפעילותם העסקית של חברי הלשכה.
בקבלתה ובאימוצה של לשכת הספנות הישראלית את מהותו ועיקריו של הקוד האתי, כפי שהוא מנוסח במסמך זה, היא מכוננת את התנהלותם העסקית של כלל חבריה, ממלאי התפקידים בה ומטעמה, במסגרת חוקית ידועה ומוסדרת, על בסיס ערכי הליבה שלה.

יישומו, הלכה למעשה, של הקוד האתי בכלל ושל כל אחד מסעיפיו בפרט והטמעתו בדרכי עבודתה של לשכת הספנות הישראלית, אמורים לסייע לחבריה לשמור על התנהלות עסקית חוקית ועל התנהגות אישית הגונה ומוסרית. היצמדות לסעיפי הקוד ומימושם בשגרת העבודה עשויים למנוע מעשים בלתי חוקיים בעליל.

לקוד אתי זה יש ערך מוסף (הנעדר מלשון החוק היבשה) בכך שהוא מגדיר וקובע גבול ברור בין "עשה" לבין " אל תעשה" ללא מוראו של החוק, על ענישתו המחמירה של המפרים אותו, מזה אך תוך הבחנה והבהרה ברורות בין מה שמותר ורצוי שייעשה במסגרתו לבין מה שייחשב לבלתי נאות, בלתי תקין ובלתי מקובל, גם כאשר אין בו היבט פלילי מובהק.

הצהרת מחויבות אישית לקוד האתי

קוד אתי זה מהווה נספח לתקנון הלשכה, אשר הנוסח הסופי והמחייב שלו אושר באספה כללית של חבריה מיום 3.5.1999 . הקוד אינו גורע, כמובן, אף לא אחד מסעיפי התקנון אלא מוסיף עליהם, מחדד ומחזק את תוקפם.

כל חבר בלשכת הספנות הישראלית, לרבות הבכירים שבחברי הנהלתה, יצהיר בפני מליאתה, לאחר שקרא את הקוד, הבין אותו לאשורו וקיבל על עצמו אחריות אישית ליישומו במגעיו עם כל גורמי הספנות, בים וביבשה, על כך שהוא מבין את דרישות הקוד. הצהרתו תכלול התחייבות לקיימו ככתבו וכלשונו ולפעול ברוחו ובהשראתו.

הקוד האתי של לשכת הספנות הישראלית

"כאשר גוף קובע לעצמו קוד אתי, הוא מגדיר באופן המוסמך ביותר את טבעו, את ערכיו, את עקרונות היסוד שלו"
(פרופסור אסא כשר)

פתח דבר

הקוד האתי של לשכת הספנות הישראלית מניח בסיס אחיד ומוסכם על כלל החברים ליצירת דפוסי עבודה נאותים וראויים בלשכת הספנות הישראלית. דפוסים אלה מושתתים ומבוססים על ערכי הליבה המאפיינים את מכלול הפעילות והעשייה שלנו:
יושר, הגינות, אחריות ונאמנות בעסקים. במסגרת הקוד מוגדרים ומוסדרים כללים מפורשים להתנהלות נכונה ומוסרית. הקוד כולל גם סייגים ואיסורים להתנהלות עסקית הנוגדת ערכים אלה.

מטרות ויעדים

לשכת הספנות הישראלית ( להלן – הלשכה) היא עמותה המייצגת את גורמי הספנות הפועלים בישראל וממלאת תפקיד מרכזי וחשוב בענפי ההובלה, הסחר והתיירות הימית. חברי הלשכה מייצגים בעלי האניות – ישראליות וזרות - ומנהליהן, הפועלים וסוחרים עם ישראל ובתוכה.

הלשכה תפעל במסגרת גופים מקומיים ובינלאומיים במטרה לקדם אינטרסים של כל הגופים העוסקים בספנות.

הלשכה תפעל באופן קבוע ושוטף למימוש מטרותיה ולמיצוי מרבי של הפוטנציאל העסקי הרב הגלום בה. חבריה יהיו מחויבים לערכי הליבה שלה ולכללי ההתנהגות האישית וההתנהלות העסקית הנובעים ומתחייבים מהם.חבר הלשכה יפעל בכל מאודו למען קידום מטרותיה תוך שמירה קפדנית על עקרונותיה ועל ערכיה.

הלשכה תפעל לקידום הטיפול במכלול נושאים ותחומים שבהם עוסקים גורמי הספנות השונים בארץ ומחוץ לה: בעלי אניות ישראליות וזרות, מנהליהן ומפעיליהן, באי כוחם וסוכניהם, רשות הנמלים, מוסדות וגופים ממשלתיים.

הלשכה תיזום ותעודד פעולות הקשורות לחינוך ימי על כל היבטיו בקרב כל הגורמים המעורבים בענף ההובלה הימית ותפעל באופן רצוף ועקבי להעשרת הידע של חבריה ושל כל המוסדות והגופים שעמם הם קשורים בנושא ההובלה הימית. לפעילות זו קשר ישיר לקידום האינטרסים של כלל העוסקים בנושא ההובלה הימית בכלל ושל חברי הלשכה בפרט.

הלשכה תייצג את האינטרסים המשותפים של כלל חבריה בפני כל גוף או מוסד ממשלתי, עירוני, או כל גוף ומוסד אחרים שהם. היא תפעל למען קיצור תהליכים ביורוקראטיים, המעכבים אישורן וממילא גם ביצוען של תכניות פיתוח רבות, אשר מימושן הוא תנאי הכרחי לייעול השירות ולהשבחתו. בעשותה כן, תסיע הלשכה רבות להגברת הסיכוי של מדינת ישראל להתחרות בהצלחה בתחרות שהולכת, גוברת ומחריפה, בתחום הספנות הימית בכלל ובתחום שירותי הנמל בפרט.

הלשכה תפעל לשיפור, ייעול וזירוז של פיתוח תשתית הנמלים ואופן תפעולם, לשדרוג ולהשבחה של מכלול השירותים המוענקים בהם ולהאצתם של הליכי האישור של תכניות הפיתוח שלהם.

הלשכה תמקד את פעילותה ברצון ובמאמץ הדרושים לסייע לגופי הנמל ומוסדותיו לפעול ולהתמודד בהצלחה עם המגבלות והאילוצים, כמו גם – ובעיקר - עם האתגרים החדשים, שמציב בפניהם הגידול בהיקף הסחר הימי ובנפח הפעילות המתבצעת במסגרתו.

הלשכה תעמוד במרכזו של כל ניסיון ומאמץ למנוע השבתה של הנמלים ומערכות לוגיסטיות נלוות מכל סיבה שהיא, מתוך הכרתה את הנזק העצום שעלול להיגרם לציבור בכלל ולאנשים המעורבים בספנות הימית בפרט.

הלשכה תהיה שותפה מלאה ופעילה בקריאה ובניסיון לצרף אליה חברות ספנות וסוכני אניות רבים ככל האפשר, הן על מנת לחזק את הלשכה ולמצב אותה כגוף המרכזי והחשוב בתחום הספנות הימית של מדינת ישראל והן כדי לכונן ולגבש דפוסים ונהלים אחידים, ברורים ומחייבים, לפעילותם של גורמי הספנות השונים.

לשכת הספנות הישראלית תיזום ותעודד בניית תכנית לימודים מסודרת ושיטתית להסמכה ולרישוי רשמיים של סוכני אניות כתנאי הכרחי לעיסוקם כסוכנים, במטרה לסתום פרצות קיימות, המאפשרות לאנשים בלתי מקצועיים ( שאינם מחויבים לכללי האתיקה) להשתרבב למקצוע ובכך להעיב עליו ולהכתים אותו. הלשכה תעודד רכישת ידע עדכני והשתלמויות תקופתיות סדירות של חבריה בהכרתה את החשיבות הרבה שיש להם כספקי שירותים רבים ומורכבים (והאחריות הרבה המוטלת עליהם מתוקף היותם כאלה) המצויים בקשר עם גופים רבים בתחומים מגוונים.

תודעת השירות וכלליו

מתוקף תפקידו כסוכן אניות מצוי חבר הלשכה בתווך שבין חברות הספנות, שאותן הוא מייצג ובשמן הוא פועל, לבין מוסדות וגופים כגון: משרדי הממשלה, רשויות הנמלים, המכס ועוד, הקשורים להיבטים מהותיים של פעילותו ומעורבים בה.
בהיותו נציגם הרשמי של גורמי הספנות הזרים בישראל וכנציגם הרשמי של גורמי הספנות הישראליים בחוץ לארץ, עיסוקו כסוכן אניות מחייב את חבר הלשכה להקפיד על ייצוג נאות, ראוי והולם, של האינטרסים של כל הגורמים המעורבים בספנות הימית.

חבר לשכה הפועל בשמה ומטעמה, והמשמש גם כסוכן של חברות ספנות בכלל ושל אניות בפרט, מחויב לכל כללי האתיקה, כפי שהם מפורטים בקוד זה.

חבר הלשכה מחויב לקיים בקפדנות את החלטותיה ולמלא ככתבן וכלשונן את הוראותיה, כפי שהן מפורטות בחוזרים התקופתיים שהיא מפרסמת.

חבר הלשכה מחויב, בכוונותיו ובמעשיו, להתנהגות המבוססת על מקצוענות, אחריות, נאמנות מלאה ומוחלטת ללשכה, שמירה על דיסקרטיות, יושר ויושרה אישיים, הוגנות, גילוי נאות וכיבוד הזולת באשר הוא.

פעולותיו של חבר הלשכה בים וביבשה והאינטרסים העסקיים המובהקים בהם יהלמו בכל ההיבטים והמאפיינים שלהם את האינטרסים של לשכת הספנות הישראלית ואת טובתה.

הלשכה מייצגת אינטרסים של גורמי ספנות רבים, בארץ ומחוץ לה. מעורבותם של חבריה בתחום הסחר הימי, שהוא מורכב ורב פנים, מחייבת הקפדה נמרצת ויתרה על טוהר המידות, כמו גם על ניקיונו ועל שקיפותו של כל מהלך עסקי שנוקט מי מהם בכל מקום וזמן נתונים, תוך הקפדה על קיום הוראות הדין בכלל ואי חריגה מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988, בפרט.

חבר הלשכה יקפיד על אמיתותם ועל אמינותם של כל המסמכים שהוא חתום עליהם. החבר יקפיד על יושר והגינות מוחלטים וחסרי פשרות בכל מגוון קשריו העסקיים.

בעל אנייה יכבד את עמיתיו בלשכה ויימנע באופן מוחלט וגורף מכל מעשה, אשר עשייתו עלולה, חלילה, לפגוע בכבודו ובמעמדו של מי מהם.

חבר הלשכה יקפיד על דיוקם ואמיתותם של כל אות ותג במסמכים השונים הנשלחים, בשמו ובחתימת ידו, לכל נמען שהוא.

במציאות כלכלית, שבה גוברת ומתעצמת התחרות העסקית – עלולים להתרבות ולהחריף הפיתויים להעלים עין, לקצר תהליכים, "לעגל פינות" ולנקוט צעדים המהווים הפרה של המנהל התקין. במציאות זו קיימת חשיבות יתרה להקפדה על שקיפות ועל הוגנות. לפיכך, על חבר הלשכה לפעול בשוק תחרותי בהוגנות ותוך כיבוד הוראות הדין.

חברי הלשכה ישקדו ויקפידו על מתן שירות איכותי מיטבי לכל לקוחותיהם – בין אם התחייבות על מתן שירות כזה מעוגנת בהסכם כתוב ובין שאינה מעוגנת בהסכם כזה או, לחלופין, בכל הסכם שהוא.

סודיות

על חבר הלשכה לשמור מכל משמר על סודיות המידע בכלל ועל מידע בנושאים כספיים הנמסר לו על ידי הלשכה ולקוחותיה מתוקף היותו חבר בה בפרט. איסור זה חל על מידע הקשור ונוגע לפעילויות הלשכה, ספקי השירות השונים, לקוחותיה, וכל אדם הקשור אליה, בין במישרין ובין בעקיפין. יוצא מכלל זה בלבד: גילוי מידע המתחייב בחוק או, לחלופין, מאושר על-ידי הנהלת הלשכה.

טובות הנאה

חבר הלשכה יימנע באופן מוחלט וגורף מקבלת תשלום ומנתינתו שלא על-פי התנאים המפורשים בהסכם ההתקשרות הגלוי, קל וחומר – טובת הנאה מובהקת, בין לעצמו ובין לעמותה, באופן שעלול להטות אותו או את זולתו מדרך הישר ולהשפיע באופן כל שהוא על פעולתו בעמותה.

ניגוד עניינים

חבר הלשכה יימנע מלהיקלע למצב שמתקיים בו בעליל ניגוד עניינים (אינטרסים), או אף חשד או מראית עין של ניגוד כזה, בין מילוי תפקידו בלשכה לבין תפקידים אחרים שהוא ממלא, בין אם במקום עבודה אחר ובין אם בחייו האישיים.
איסור על ניגוד זה שריר, קיים ותקף בכל פעילות הנעשית בשם העמותה ומטעמה, בין אם על ידי הנהלתה ומוסדותיה ובין אם על ידי מי מחבריה.

חבר לשכה ישתף את הנהלתה בכל מקרה שבו, לפי שיקול דעתו ומצפונו, הוא עלול להיקלע למצב המעורר חשש לניגוד אינטרסים – בין עם בפעילות העסקית שלו-עצמו ובין אם בפעילות העסקית של מי מחבריה.
בכל מקרה, שבו עלול להתגלע ניגוד אינטרסים, יועדף האינטרס של הלשכה על פני האינטרס של החבר. במקרה של תביעה נגד סוכן אנייה על-ידי הוועד שלה או, לחלופין, על-ידי מי מחבריה, יקבל על עצמו החבר מראש וללא תנאי את פסיקת מוסדות הלשכה ( על-פי התקנון), שהם הגוף המורשה והמוסמך לטיפול במחלוקות, ביישור הדורים וביישוב סכסוכים.

חבר הלשכה יקבל על עצמו את קביעותיו ופסיקותיו של ועד לשכת הספנות הישראלית או מי מטעמו בכל מקרה שבו יידון בפניה מקרה של תביעת ועד הלשכה או, לחלופין, מי מחבריה נגד חבר אחר בלשכה הפועל במסגרתה כסוכן אנייה וכנציגה של חברת ספנות כל שהיא.

חבר הלשכה יימנע מכל מהלך, אשר כתוצאה ממנו עלול, חלילה, להינזק שמה הטוב של הלשכה ודימויה או שמו ודימויו של מי מעמיתיו בלשכת הספנות - הן בעיני כלל הציבור והן בעיני החברים הנמנים עמה.

נאמנות

כל חבר ועד הלשכה מייצג בה את כלל החברה ולא רק את החברה שהוא משמש כנציגה בה. מעובדת הייצוג הכולל נובעת ונגזרת החובה לנאמנות מלאה, מוחלטת ובלתי מסויגת לאינטרסים של לשכת הספנות הישראלית.

כל חבר בלשכת הספנות הישראלית, לרבות ראשיה והנהלתה, מתחייבים לשרת את מטרות העמותה ביושר, בהגינות, בנאמנות ובמסירות, תוך גילוי נאות של כל מידע או פעילות, אשר יש בהם חשש ודאי או אף חשש סביר לפגיעה ביכולת לקיים נאמנות מוחלטת.

הגינות

חבר הלשכה יקפיד במלואן, ככתבן וכלשונן, על הנחיותיה המפורשות של הלשכה לצורך קיום ושמירה על הגינות המסחר. חבר הלשכה יימנע לחלוטין, בהווה ובעתיד, מניצול לרעה של מעמדו, מניסיון ליצור מצג שווא ולהותיר רושם כוזב (וממילא גם שגוי) הן על לקוחות והן על עמיתים, מתוך כוונה ברורה להצטייר באופן מוטה ומופרך לצורך האדרת כישוריו והעצמת יכולותיו.