תעריפי הנמלים: מענישים את הלקוח גם כאשר השירות גרוע

 

המכתב הבא, נשלח אל הגורמים הרלוונטים במשרדי האוצר והתחבורה, על ידי חבר לשכת הספנות גל תורן, המשמש בתפקיד יו"ר וועדת התעריפים.

אל המצב הבלתי נסבל נקלענו עקב ההרעה הבולטת בכל מדדי השרות בנמלים (ראו פרסומי רספ"ן האחרונים). הרעה זו גורמת לניצול ציני של הנמלים, באמצעות גביית סכומי כסף לא מבוטלים מלקוחותיהם, דווקא בגלל השרות הגרוע שהנמלים מעניקים להם. אם תרצו, מעין יישום המשפט הידוע "הרצחת וגם ירשת".

במסמך זה אנו נתרכז בתעריפים הנוגעים לגבייה השגויה לדעתנו. אנו לא מציינים כאן מה צריך להיות התעריף הנכון, אולם אם תרצו נוכל להתייחס לכך ברצון.

יש לנו השגות גם על תעריפים אחרים, מסיבות שונות, אולם אלו לא כלולים במסמך זה. יחד עם זה, מצאנו לנכון להוסיף בקטע נפרד רשימה תמציתית מאוד של תעריפים אחרים אלו.

השינויים המבוקשים:

1) דמי מינגש ודמי מעגן.
כאשר אניה מתעכבת בגלל גורמים שאינם בשליטתה, ומסיבות של חוסר בידיים עובדות, ציוד תקול, ועוד – הלקוח משלם עבור הזמן הנוסף בהמתנה או ברציף. כלומר, לא רק שהלקוח נושא בעלויותיו עקב העיכובים, הנמל מעניש אותו על כל עיכוב נוסף. תעריף זה מוצדק בזמנים נורמליים (לפני שנים רבות!) על מנת למנוע את השימוש במתקני הנמל כ"חנייה" חופשית, אבל כאשר אנייה מתעכבת שבועות מעבר ליומיים הנחוצים לעבודתה, זו ממש חוצפה לגבות מהלקוח עבור הזמן הנוסף שהנמל כופה עליו עקב שרות גרוע.

2) אחסנות למיניהן.
הרבה מאוד מהאחסנות נובעות מחוסר אפשרות לשחרר בזמן סביר את הסחורות מהאחסנה בעגורות הנמל. דוגמא לכך ניתן למצוא במגבלות פינוי המכולות הריקות שהנמל משית על אניות המכולה עקב אפשרויותיו המוגבלות לשרתן כיאות ועקב אחסון מכוניות – עובדה עקרונית הנמצאת במחלוקת זה זמן רב. רספ"ן מציין בדוחותיו את הכמות הענקית הנמצאת בנמלים וכדאי לעיין בהם מפעם לפעם. עיכוב מכולות בנמלים מהווה מכשול קרדינלי לחברות הספנות, באשר הן חייבות מכולות אלו לסבבים הבאים. זו הוצאה עצומה, וגביית האחסנה הכפויה בנוסף אליה דומה לחוצפה שצוינה בקשר לעגינה ולמינגש.

הצטברות המכוניות והמכולות בנמל גורמת לסתימת הנמלים והמסופים העורפיים, ובסופו של דבר, להשארת המכולות אצל היבואנים והיצואנים, כאשר האחרונים משלמים עבור כל יום נוסף של האחסון מאונס.

3) 40% תוספת בדמי ניטול ביום מנוחה.
העיכובים שהוזכרו לעיל עלולים לכלול גם הגעה למוצ"ש, ולתשלום תוספת של 40%. כדאי לציין שתביעה ייצוגית נגד שעות המוצ"ש המורחבות, עבורן גובים את התוספת, זכתה בגדול, וכרגע מתנהלים מגעים לפשרה בין הנמל (אשדוד) לבין התובעים. התביעה באה בשם קבוצת כל לקוחות הנמל.

4) תשלום מופרז (120%) מאגרת הניטול עבור ביטול יצוא.
ביטולים באים בדרך כלל בגלל בעיות בנמלים. בעיות אלה לא פעם כופות על המוביל הימי לשנות/לדלג על נמל הפריקה .כאשר מדובר במקרים בודדים, ניחא, אולם לאור המצב התפעולי הבעייתי, עם כמות ביטולים גדולה, התשלום הגבוה והמופרז חייב להיעלם, או לרדת למינימום. צריך לזכור שביטול יצוא כרוך בפעילות ניטול מופחתת.

5) נטישת תחום הנמל מבלי לשלם דמי מעגן.
יש לאפשר לאנייה הממתינה בתחום הנמל, כתוצאה של עיכוב שאינו בשליטתה, להפליג לנמל השני, לא להיכנס לעבודה ולא לשלם דמי מעגן. המקרים האלה התרבו לאחרונה והלקוח לא צריך לשלם קנס כאשר הוא נאלץ לחכות מעל לסביר והנמל השני מסכים לקבלו.

אניית משא
 

תמצית השינויים הנוספים:


1) עקרונות רפורמת התעריפים ב-2010.
עקרונות הרפורמה מנעו לדעתנו דיון ענייני וצודק בבקשותינו עד היום.
עקרונות אלו כללו:
א) ביטול הסבסוד הצולב בין יבוא ויצוא נעשה בצורה חריפה מדי וללא בדיקה יסודית בהשוואה למדינות אחרות.
ב) תשלום עבור כל פעילות בודדת מעוות לחלוטין במקרים רבים את ההיגיון המסחרי הכללי התלוי בו. דוגמא אופיינית היא האפליה של אניות קטנות. אניית הנוסעים הגדולה משלמת מאז הרפורמה פי 2.5 עבור אגרות כלי שייט בעוד אניית הנוסעים הקטנה משלמת פי 7!!
בכל מקרה, עלויות אניות הנוסעים גורמות לנזקים גדולים ותוצאות התחרות עם נמלי הים התיכון האחרים כבר גרמו לצניחה משמעותית
במספר הנוסעים
ג) עיקרון "סכום אפס" מקבע עיוותים רבים מחוסר אפשרות להתמודד עם קביעות שגויות בתעריפים. כמובן שלקוחות הנמלים מאבדים מראש כל סיכוי לטענה כלשהי, אם הם נדרשים להציע תעריף יקר יותר לסעיף מסוים תמורת בקשה שלהם לתעריף נמוך יותר בסעיף אחר. דרישה זו הוצגה במפורש על ידי נציג ועדת התעריפים.
ד) שמירת החוסן הפיננסי של הנמלים שגוי עקרונית, ומשפיע לרעה על התייעלות, השקעות ועוד. מאחר והסחר עולה והנמלים מהווים קבוצת ריכוז (לדעתנו לפחות דואופול!) הם מרוויחים מספיק כדי לצאת מ"הגנה" ארכאית זו.

2) חיוב השימוש בגוררות.
החיוב כיום הוא אוטומטי והתעריף מבוסס על שתי גוררות פנימה והחוצה. ישנן אניות שאינן זקוקות לגוררות או רק לגוררת אחת, ולכן חיוב לפי שימוש, המקובל בנמלים רבים, הוא הנכון.

3) מתן אשראי לתשלומי הנמל.
לאור ביטול הסבסוד הצולב בין אגרות הרציף לבין אגרות התפעול, תשלומי הנמל הועלו בצורה ניכרת לאחר הרפורמה בתעריפים. יחד עם העלאה זו יותר תשלומים חויבו למעשה באפס אשראי, כנהוג בנמלים. זהו רווח לא צודק לדעתנו. אשראי של שוטף + 30 מתאים יותר במקרים אלו.

בברכה,
גל תורן, יו"ר ועדת התעריפים של לשכת הספנות הישראלית

בחזרה לחדשות ועדכונים - לחצו כאן