מס תפוסה: שלב ההערות


להלן עיקרי הערות לשכת הספנות להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי חברת ספנות לפי תפוסה), התשע"ח - 2018 (להלן: "הצעת החוק"):


1. בסעיף 1(א) להצעת החוק - הפעלה - מונח זה מהווה את עיקר הגדרת המונח "פעילות מזכה" (ראה גם סעיף 4 להלן). המונח הוגדר באופן מאוד מצמצם שעלול שלא כוללת פעילות ספנותית רבה כגון הפעלת אניות נוסעים, מכירה/השכרה של מכולות, חכירת גוף, ועוד.

מוצע לאמץ את ההגדרות הקבועות בדברי ההסבר לאמנת ה- OECD לעניין הפעלת אוניות. בכך תהיה אחידות גם עם האמנות למניעת מסי כפל.

2. בהגדרת חברה זכאית (1(א))(9) + סעיף 13 - חברה ותיקה - האבחנה בתזכיר בין חברות חדשות וותיקות איננה מובנת והיא לדעתנו מיותרת. שני הסוגים ראויים להיכנס למשטר מיסוי התפוסה. למדינה יש כמובן עניין בכך שגם חברות ספנות ותיקות לרבות זרות, ייכנסו למסגרת החוק. אין הגיון במניעת האפשרות הזו. הדבר לא נעשה במדינות אחרות. התזכיר מקשה מאוד על כניסת חברות ותיקות לגדרו הן בגלל המועדים הקצרים לכניסה, הן עקב היותן חלק מקבוצת חברות, והן עקב היעדר הוראות מעבר לעומת משטר המס הנוכחי ובמיוחד לעניין השחלוף כפי שיוסבר בהמשך.

3. בסעיף 1(א) חברת אנייה - בהגדרה זו צוין כי חברה שכל נכסיה, במישרין או בעקיפין, הם זכויות בכלי שיט תיחשב ל"חברת אנייה". יש להבהיר כי זכות בכל שיט כוללת הן זכות בעלות והן זכות חכירה, שכן ברור כי גם אנייה שהוחכרה לחברת אנייה ומופעלת על ידי החברה הזכאית שבתחולת הצעת החוק צריכה להיכלל גם היא בהסדר המס שבהצעת החוק וזאת הן לגבי החברה המחכירה והן לגבי החברה החוכרת. נושא חברות האנייה טופל רק בהקשר של "נכס מזכה" ורווח ההון ממכירתו, אבל עיקר הבעיה היא ב"השקפת" חברת האנייה, כלומר הכנסות חברת האנייה נרשמות בפועל בהכנסות החברה האם בישראל. בנוסף, מימוש האניות נעשה גם על ידי מכירת האניה עצמה וגם אז נרשמת ההכנסה בחברת האם. יש לדאוג שגם במצב זה יחול חוק מס התפוסה.

אנית משא

4. בסעיף 1(א) חברה זכאית:

4.1 נראה כי חל אי דיוק בניסוח הסעיף, שכן ניתן לפרש את הנוסח הנוכחי באופן שהתנאים ייבחנו על בסיס הפעילות של החברה עצמה, ללא הפעילות של כלי השיט שבבעלות או חכירת חברות האנייה, שזו הדרך הנפוצה ביותר להחזקת אניות בעולם. כלומר, אם ישנה חברה שיש לה הכנסה מינימלית ממקור כלשהו, אשר מחזיקה במספר רב של חברות אנייה, הרי שלפי נוסח ההצעה הנוכחי, היא אינה מקיימת את התנאים ואינה יכולה להיכנס לתחולתו. לפיכך, יש לתקן את הנוסח ולקבוע במפורש כי יראו כלי שיט זכאי שבבעלות חברת אנייה כאילו היה בבעלות החברה הזכאית המחזיקה בחברת האנייה.

זאת ועוד - גם הפעלת אוניה באמצעות שותפויות רגילות ומוגבלות שבהן החברה שותפה, צריכה להיכלל תחת מבחן זה.


ס"ק (1) להגדרת חברה זכאית -

סעיף זה (ביחד עם ס"ק ד' שמחמיר את התנאים ל-80% מההכנסה מפעילות מזכה) גורם לכך שחברות אחזקה, שעיקר פעילותן הוא אחזקת חברות העוסקות ב"הפעלה", לא תהיינה זכאיות להיכנס לגדר החוק. יש לתת אפשרות ל"השקפת" חברות בנות שיראו אותן מכאן ואילך כחלק ממאזן חברת האם בעלת משטר מס התפוסה בתנאי שיש להם פעילות מזכה. במקרה כזה צריך לקחת בחשבון את שאלת זיכויי המס שיש לתת לגבי חברות עם תושבות כפולה.

ס"ק 1(א)(6) להגדרת חברה זכאית - ניהול תפעולי בישראל – הדבר לא מעשי (אבל שליטה ופיקוח – כן). הניהול התפעולי כולל גם ניהול טכני שנעשה על ידי חברות המתמחות בדבר בחו"ל בדרך כלל בקבלנות משנה. כמו כן לא ניתן לבצע ניהול תפעולי מישראל כאשר הפעילות היא במדינות שאין להם יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ס"ק (2) - (4) להגדרת חברה זכאית -

לס"ק (2)
- סעיף זה ימנע גם מחברות ספנות זרות שירצו לפעול בארץ בהסתמך על החוק להגיע לארץ. מדינות רבות דווקא מעודדות תושבי חוץ להגיע לארצן כדי להקים חברות ספנות (בריטניה, אירלנד, קפריסין, טורקיה וכיוצ"ב). ס"ק (3) - חברות מסוימות בעלות חברות בנות בחו"ל לא תוכלנה ל"גייר" את חברותיהן הזרות הזקוקות גם למנהלים ודירקטורים זרים בין היתר כדי לפעול במדינות שאין להם יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ייתכן שחברות זרות יעבירו חלק מפעילותן ולא את כל הפעילות ובמקרה כזה ירצו להעסיק מנהלים זרים. זאת ועוד- כיום חלק מההחלטות של דירקטוריונים יכולות להתקבל גם כאשר חלק מהדירקטורים נמצא בחו"ל (כגון שיחות ועידה). אנו לא רואים הצדקה למגבלה לפיה קבלת ההחלטות על ידי הדירקטוריון תתקבל רק בישראל.

לס"ק (4)- אין הצדקה לכך שנקבע במפורש שהמנכ"ל יהיה תושב ישראל. זהו תמריץ שלילי להעסקת כוח אדם זר מיומן. ייתכן שהדבר גם סותר אמנות למניעת מסי כפל בדבר הפלייה.

ס"ק (7)(א) להגדרת "חברה זכאית" -


תקופת 180 הימים היא קצרה מאוד שכן תקופת בניית אוניות היא שנים. צריך להבהיר בכל מקרה כי בסעיף זה הכוונה במונח מכירה ורכישה היא יום חתימת ההסכמים. צריך לקבוע תקופה של מינימום 6 חודשים.

4.2 כל נושא קבוצת החברות לאור ההגדרות של מונח זה בנוסף לסעיפים האופרטיביים נותר לדעתנו בלתי ברור ובעייתי במיוחד לאור הגדרת "גורם מחוץ לקבוצה".

ס"ק (9) להגדרת חברה זכאית -

ס"ק זה בצירוף סעיף 14 לחוק מחייבים חברה ותיקה למסור הודעה על תחולת החוק לגביה בתוך 120 יום מיום תחולת החוק. בשום מקום אין הגבלה קיצונית כזו. באירלנד מדובר על מינימום של 36 חודש וכן אפשרות לבטל ולחדש את המשטר בתנאים מסוימים.

לחברות עם הפסדים גדולים (המאפיינים את הספנות בשנים האחרונות) לא כדאי יהיה להיכנס למשטר המיסוי החדש בזמן כזה ולכן ייתכן ויהיו מעוניינות להצטרף אליו במועד מאוחר בהרבה.

5. הגדרת "כלי שיט מזכה" -

5.1 יש להוסיף כלי שיט שבבעלות חברת אנייה.

5.2 בסעיף (ב) יש להשמיט "כלי שיט המשמש להובלת נוסעים". אין כל הצדקה שלא לכלול אניות נוסעים בגדר חוק מס התפוסה כפי שנעשה ברוב המדינות המקיימות משטר מס תפוסה. הדבר נכון שבעתיים בישראל הזקוקה לאניות ישראליות שיובילו נוסעים בעת חירום.

5.3 בסעיף 1(א) הגדרת "פעילות מזכה" - לפיה ההגדרה "פעילות מזכה" היא הפעלה של כלי שיט זכאי, או החכרה של כלי שיט זכאי, שאינו מכולה, בחכירה שאינה חכירת גוף. יוצא אפוא (לאור הגדרת המונח "הפעלה") שחכירת גוף פוגעת בתנאי המחייב 80% הכנסה מפעילות מזכה (ס"ק 5 להגדרת חברה זכאית), אך גם אם התנאי מתקיים פעילות זו תחויב במס רגיל ולא תיכלל בגדר הסדר מס התפוסה. מצב זה אינו מתקבל על הדעת, שכן חכירת גוף הינה חלק אינטגראלי מפעילות החברות העוסקות בתחום הספנות. לפיכך מוצע לכלול חכירה מסוג זה בהגדרת "פעילות מזכה", או לכל הפחות להגביל את היקף הפעילות שמקורה בהחכרת בחכירת גוף של כלי שיט זכאי, אך זאת בלי ליצור בשל כך בלבד מערכת ספרים מקבילה שמחויבת במס רגיל ולא נכללת בגדר מס התפוסה. זאת במיוחד לאור העובדה שכלי שיט יכול להיות מוחכר, במועדים שונים, בשיטות חכירה שונות. מן הראוי להטיל על פעילות חכירת הגוף מס תפוסה כמו כל כלי השיט האחרים, ככל שפעילות זו אינה חורגת מתנאי ה-80% לעיל. אפשר לשקול הכנסת המנגנון הקבוע לעניין זה בחוק האנגלי. בנוסף נשאלת השאלה כיצד תבוצע הפרדה וישולם מס על חכירת הגוף בתנאים שהיא מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות חברת הספנות.
יתרה מכך, בהגדרת "כלי שיט מזכה" בסעיף 1(א) הוחרגו כלי שיט מסוגים מסוימים מגדר החוק כגון, אוניות נוסעים (אם לא תתקבל הצעתנו כמפורט בסעיף 5.2 לעיל), כלי שיט המשמשים לגרירה וכדומה. כלומר, החזקה של כלי שיט מסוגים אלו תפגע בעמידה בתנאי ה-80% כאמור. מוצע כי גם בקשר לכלי שיט אלו תחול הנוסחה לעיל,כך שפעילות זו תוגבל בהיקפה, אך עצם קיומה לא יצריך מיסוי רגיל (שאינו מס תפוסה) במערכת התחשבנות נפרדת.


6. הגדרת קבוצת חברות –
בתוך קבוצת החברות יכולות להיות חברות שרק חוכרות אוניות מחברות אחרות בקבוצה והן אינן ממלאות את מבחן ה 25% כך שהן לא ייהנו ממשטר המיסוי החדש על אף שהקבוצה עצמה כן ממלאת את תנאי "חברה זכאית". ראו בעניין זה את החוק האירי למשל.
בנוסף - יש חברות ספנות שעוסקות בנוסף לפעילותן בספנות הבינלאומית גם בהחכרה ובחכירה של כלי שיט הפועלים בספנות חופית.. הדבר עלול להוציאן ממשטר מס התפוסה לאור תנאי ה-80%.

הערות לסעיף 3
צירוף חוק מס התפוסה לפקודת מס הכנסה מחייב התאמות שונות בפקודה ובתקנותיה כפי שנעשה באנגליה, אירלנד ועוד. יש לעבור ולבדוק את השפעת החוק על הפקודה ותקנותיה לפי הסעיפים הרלבנטיים.

לעניין רישא לסעיף 3 וכן סעיף 3(1) – לאחר המילים "הכנסה חייבת" צריך להוסיף "(מס חברות כאמור בסעיף 126 לפקודה)".

לעניין סעיף 3(3)(ד) – תקופת 90 הימים קצרה מדי ואינה מעשית. צריך להיצמד לימי ההפעלה בפועל.


7. לסעיף 3(4) - לא מוצדק כי הענף תנודתי והמגבלות מיותרות.

8. לסעיף 4 ס"ק (3) - הסעיף פוגע ביזמים צעירים/מתחילים שיש בחברה שלהם אנייה אחת בלבד. מכירתה תגרום למיסוי מלא. בנוסף, הסעיף ככלל לא כולל מכירה של כלי שיט של חברת אנייה וזה בעצם גורם לכך שלא ניתן יהיה להיכנס למסגרת החוק עם חברת אניה ולקבל פטור על מכירת כלי השיט עצמו.

8.1 לסעיף 4(4) סעיף חשוב!
החובה לקזז הפסדים מועברים בטרם ביצוע שחלופים הינה הרעה ביחס למצב החל כיום, אשר מאפשר לבחור אם לבצע שיחלוף לנכס או לקזז הפסד מועבר.

8.2 סעיף 4 (4) סיפא - יש להבהיר כי ההצמדה של מס רווח ההון הנדחה הינה למטבע הפעילות העיקרי (בדרך כלל דולר) ולאו דווקא לעליית מדד המחירים לצרכן.

9. סעיף 5 – קיזוז הפסדים

בסעיף 5
להצעת החוק נקבעו הוראות לעניין קיזוז הפסדים כנגד רווח הון ריאלי:
מוצע לשנות את נוסח הסעיפים 5(3) ו 5(4) כך שקיזוז הפסדי ההון שאינם מיוחסים לנכס מס תפוסה (או לתקופה בה הנכס לא היה נכס מס תפוסה) יהיה כאמור בסעיפים 28 ו 92 לפקודת מס הכנסה

10. סעיף 6 – מחירי העברה – סעיף חשוב ובעייתי מאוד

סעיף זה הוא אמצעי קיצוני ביותר שיחייב את החברות לבצע מחקר (STUDY) על כל עסקאותיהם עם גופים קרובים בישראל בעוד שאין חובה כזו במקרים אחרים. לחברה מוטבת או למפעל מאושר אין כל חובה כזו מה עוד שכאן הורדה ההחזקה הנדרשת ל- 10%! אין כל הצדקה לכך. חברות הספנות מתנגדות לסעיף זה.

11. בסעיף 10 להצעת החוק נקבעו הוראות לעניין חדלות חברה להיות חברה זכאית:

11.1 הערה קריטית!!

אם יוצאים מתחולת החוק, אף במסגרת התקופה הקבועה (10 שנים), ראוי לדעתנו שהקנסות יחולו לגבי שנת המס בה חדלה החברה להיות חברה זכאית בלבד ולא רטרואקטיבית למועד תחילת התקופה. הסנקציות שיחולו על פני עשר שנים של פעילות אינן מידתיות וצפוי שירתיעו חברות מלהיכנס לתחולת ההסדר. התגובות לסעיף זה מחברות הספנות היו שבנסיבות של השארת סעיף זה במתכונתו הנוכחית ספק רב אם ייכנסו לתחולת החוק.

11.2 בהתאם לסעיף, נוצר מצב שאינו יכול להתקבל על הדעת ולפיו בגין אי עמידה למשל בתנאים טכניים (כגון סיווג שגוי של נכסים או אי רישום כלי שיט זכאים במרשם הישראלי או בפנקס הרישום,סיווג עסקה כעסקה מלאכותית וכדומה) החברה תחדל להיות חברה זכאית ותאלץ לשלם סכומי כסף גבוהים עקב הסנקציות המוטלות עליה.

11.3 הפסקת תנאי יכולה לנבוע מהפסקת פעילות החברה או פירוק וכיוצא בזה. לדעתנו אין זה מחייב סנקציה כלשהי!

12. לסעיף 13 להצעת החוק

מסעיף 13 להצעת החוק, ומהגדרת תקופת הזכאות בסעיף 1(24) להצעת החוק, עולה כי תינתן אפשרות חד פעמית לכניסה לגדר הסדר מס התפוסה. יש לקבוע כי האפשרות להיכנס לתחולת ההסדר תינתן גם בעתיד, גם לחברה אשר לא בחרה להחיל את ההסדר בשנים הראשונות. אחרת עלולה להיווצר סיטואציה שלפיה בשל מצב השוק השורר כיום, חברות לא ייכנסו לתחולתו היום, והן יהיו חסומות בעתיד, כך שהחוק יהפוך לאות מתה.

יודגש כי אין באמור בהערות דלעיל כדי לגרוע מהחשיבות העצומה שמייחס ענף הספנות לחקיקת חוק מס התפוסה שנועד להצלת ענף הספנות הישראלי.

 

בחזרה לחדשות ועדכונים - לחצו כאן