מנועים קדימה

חברי ועד לשכת הספנות הישראלית מקדישים רבות להערכות רב-תחומית באשר לאתגרי העתיד - עתיד של כלכלה גלובלית, שבה החידושים הטכנולוגיים לעיתים מהירים מכושר ההסתגלות של הסוכן אליהן. לצד זאת, העתיד אף מביא עמו עלייה מתמדת בהיקפי הסחר ובתנועת המטענים.

כמובן, חידושים טכנולוגיים אינם רק תקשורת מחשבים מהירה, אלא גם עגורנים ממוחשבים, מערכות פריקה חכמות, מכולות נשלטות מחשב ועוד. לשכת הספנות הישראלית מצויה כל העת "עם היד על הדופק" באשר לחידוש התנופה בפיתוח נמלי ישראל ושיפור מתמיד של התשתיות.
אין ספק כי ייעול והגדלת תפוקת הנמלים בישראל, יביאו להגברת הצמיחה במשק ולהורדת המחירים לצרכן.


תהליכים של עשייה – תוכניות הלשכה 

  • ללשכה תפקיד חשוב וחיוני בבקרת הפעילות של נמלי ישראל. מעבר לבעיות הידועות, יש לבחון את כללי המשחק לפיהם מתנהלת פעילות זו. למשל, סמכויות חברות הנמל וגופי הרגולציה (הריבון והבעלים) השונים, כולל האינטראקציה ביניהם, שמטבע הדברים השפעתם על ענף הספנות מכרעת.
  • לשכת הספנות הישראלית מתכננת להיות גוף פעיל בסיבוב הנוכחי של הרפורמה בתעריפי הנמלים. אחד הנושאים המעסיקים את הלשכה הוא החלוקה של דמי הניטול בין הספנות ובעלי המטענים, הן במטעני המכולות והן במטענים הקונבנציונליים.
  • נושא התחרות בנמלים עדיין לא הגיע למטרתו המוצהרת. על לשכת הספנות הישראלית לבחון סוגיה זו ולגבש עמדה מעשית שתקדם נושא חיוני זה.
  • קידום האינטרסים של סוכני האוניות מורכב מנושאים שונים. כך למשל, היבטים כלכליים, כגון התשלום לנמלים, או היבטים מקצועיים, כגון רישוי סוכנים והכרה בלשכה כאיגוד מקצועי.
  • תס"ק-ים (קידום תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים): מדובר במיזם המהווה מהפכה בפני עצמה, כולל את כל הגופים העוסקים בענף, ומתיימר למסד את כל התהליכים בו באמצעות פרויקט מיחשוב ענק. הגופים הממשלתיים רואים בפרויקט תס"ק-ים חשיבות מרובה ביותר, וההשתתפות של כל המעורבים בו כרוכה במערכת מורכבת של ממשקים. הפרויקט כבר מיושם בחלקים רבים.
  • על לשכת הספנות הישראלית לערוך ולהפיץ ניירות עמדה בנושאים עקרוניים: הפרטת חברות הנמל, שביתות ועיצומים, רפורמות מבניות, רגולציה, ייעוד הכספים לפיתוח, הנמלים, איכות הסביבה, התור התפעולי בנמלים, הרכבת לאילת ושיתוף הפעולה עם המכס.
  • שדרוג נושאי ההדרכה וימי העיון: כמו בכל תחום בחיינו, יש להשקיע מחשבות ומשאבים בנושאים הכרוכים בהעלאת הרמה המקצועית של עובדי ענף הספנות. מדובר בנושאי משנה רבים, בהם קידום מהיר יותר של עובדים, שחרור הסוכנים מנטל ההדרכה לקבוצות קטנות מדי ותמיכה במתן השכלה אקדמית לאנשי הענף (הרחבה בנושא החינוך מקצועי – ראו פרק "עניין של מקצוענות").

מדברים מהשטח

במטרה לפעול לקידום שלל הנושאים עליהם היא אמונה, על לשכת הספנות להוות גורם משפיע בתחום הספנות. כיום מעורבת הלשכה במידה רבה בנושאי תחיקה לטובת העוסקים בענף, בייעול העבודה הלוגיסטית בנמלים ובדרכים מהם ואליהם ועוד. לישכת הספנות הישראלית שואפת למלא תפקיד מרכזי יותר בנושאי ספנות למיניהם, ולהשפיע על ההחלטות המתקבלות בממשלה בנוגע לעתיד הנמלים.

בשנים האחרונות עברה לשכת הספנות הישראלית, המאחדת את הסוכנים ואת בעלי האוניות תחת קורת גג אחת, שינוי של ממש. בעבר קולה נשמע במידה מועטה יחסית, ומוסדות הממשלה אף לא פנו אל נציגי הלשכה ולא התייעצו איתם. זאת למרות שכ-98% מהיבוא והיצוא עברו ועוברים דרך נמלי הים.
אך כאמור - הדברים השתנו וממשיכים להשתנות לטובה כל העת. הן חברת נמלי ישראל (חנ"י) והן משרדי הממשלה השונים מכירים כיום בקיומה ובחשיבותה של לשכת הספנות הישראלית, וקיימת הבנה לעובדה שחבריה אוחזים בניסיון ובידע עצומים בתחום שינוע מטענים בנמל.

אחת הדוגמאות המעניינות מן העת האחרונה היא העובדה כי לשכת הספנות הישראלית פעלה רבות בכדי להשיג את האישורים הנדרשים לשם העמקת תעלת הכניסה של נמל חיפה. המטרה: אפשרות לכניסת אוניות גדולות יותר, בענף שבו כלי השיט המסחריים הופכים לגדולים יותר ויותר, וכבר אינם מסוגלים לפקוד כל נמל בעולם. משמעות פעילות זו היא הפיכתה של ישראל לציר מרכזי וחשוב יותר בתנועת הספנות העולמית.

"כיום, כמעט שלא קורה דבר בנמלים מבלי שהלשכה תהיה מעורבת ומיודעת לגביו", מסכם מנכ”ל לשכת הספנות הישראלית, יוחנך וולך. "מאחר שאנו מצויים כל העת גם בשטח, ומאחר שבידינו תמונת מאקרו רחבת אופקים של הענף כולו – הפכנו לגורם משמעותי ובר-סמכא, גורם שמתייעצים עמו במגוון תחומים הקשורים לענף הספנות, על רבדיו השונים".