התרומה לישראל

"למרות היותו מחזורי, ענף הספנות הוא ענף כלכלי, חיוני ואפקטיבי מאין כמוהו לסחר הבינלאומי-הגלובלי ומהווה את חוט השדרה הקיומי שלו", כתב ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, במאמר מקיף שסקר את מצב הספנות העכשווית והתפרסם באתר PORT2PORT. "ענף הספנות הוא הגלגל המניע, שאין לו תחליף, של הסחר הבינלאומי, עם מחירי הובלה נמוכים גם בזמן גאות ושירותים שבועיים וטובים גם בזמן שפל".

 
דרך הים
לא רבים בציבור הישראלי, מודעים לעובדה כי רוב המוצרים שמגיעים לישראל מחו"ל – מחיטה, דלק ומזון ועד מכוניות ומוצרי צריכה – מגיעים דרך הים. מסיבה זו, משמשים נמלי הים בישראל, כשער של המדינה לסחר בינלאומי. ללשכת הספנות הישראלית יש אינטרס עליון בפיתוח ושיפור מתמיד של הענף – כולל התשתיות הנלוות המצויות סביב הנמלים (דרכי גישה, תנועת רכבות ועוד).
קרא עוד
ספנות במספרים
כ-98% מכמות המטענים לישראל וממנה עוברים בים. כ-2 מיליון מכולות מגיעות או יוצאות מישראל בשנה. היקף הסחורות עומד על יותר מ-65 מיליון טון בשנה. היקף המסחר עולה על 400 מיליארד שקל לשנה.
קרא עוד
קיצור תולדות הספנות הישראלית
כידוע, ארץ-ישראל נחשבה כבר בימי קדם ציר ימי ראשון במעלה, ושימשה שחקן משמעותי בנתיבי הסחר בין מרכזי תרבות משפיעים ומעצמות אדירות. ארכיאולוגים והיסטוריונים מציגים עדויות להימצאותם של נמלי ים קדומים בשטחה של הארץ, חלקם היו בשימוש לפני כ-5,000 שנים ויותר. למעשה, כבר בתחלית האלף השני לפני הספירה, שגשגו נמלים כגון עכו, יפו ואשדוד
קרא עוד
תולדות לשכת הספנות הישראלית
במחצית הראשונה של המאה ה-20, בימי המנדט הבריטי, הפכה חיפה לעיר המרכזית בצפון הארץ. עובדה זו, יחד עם המסורת הבריטית של התארגנות בלשכות, הביאה להקמת לשכת מסחר מקומית. הנמל, השוכן במפרץ הטבעי של העיר, הלך והתפתח בעידוד הבריטים, והפך לנמל המרכזי של ארץ-ישראל. ככזה, מספר האוניות שפקדו את העיר עלה מחודש לחודש ומשנה לשנה. לצידו של נמל חיפה פעלו גם נמלי יפו ותל אביב אך בהיקפים קטנים יותר.
קרא עוד