דרך הים

לא רבים בציבור הישראלי, מודעים לעובדה כי רוב המוצרים שמגיעים לישראל מחו"ל – מחיטה, דלק ומזון ועד מכוניות ומוצרי צריכה – מגיעים דרך הים. מסיבה זו, משמשים נמלי הים בישראל, כשער של המדינה לסחר בינלאומי.

ללשכת הספנות הישראלית יש אינטרס עליון בפיתוח ושיפור מתמיד של הענף – כולל התשתיות הנלוות המצויות סביב הנמלים (דרכי גישה, תנועת רכבות ועוד).

כידוע, הספנות, הנמלים והסחר הבינלאומי עברו בעשורים האחרונים שינויים מהפכניים במספר מישורים: במבנה האוניות ובגודלן, במבנה הפיזי והתפקודי של הנמלים ובמרכזי הסחר העולמיים. לכל אחד ממישורים אלו קיים היבט דומיננטי ומרתק.

לצד מגמות בינלאומיות אלה, חשוב לדעת כי ישראל ממוקמת על אחד מצירי הסחר הימי הגדולים והחשובים בעולם - בין המזרח הרחוק ואירופה, כאשר הסחר הימי של ישראל בעיקרו הוא עם מדינות אירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק.

לצד זאת, במעמדה המסחרי והגיאו-פוליטי, ישראל מתפקדת למעשה כאי – בהיעדר סחר משמעותי דרך הגבולות היבשתיים שלה, לסחר הימי חשיבות מרכזית למדינת ישראל.

הספנות הישראלית מובילה כ-98% מכלל היבוא והייצוא לישראל וממנה.

על-פי הערכות בענף הספנות, הגידול בסחר הימי דורש הכפלה בתשתיות מדי עשור לערך – שהרי יותר אוניות פוקדות את נמלי הארץ מדי שנה וגם גודלן עולה בהדרגה, ולצורך כך נדרשות תשתיות (פיזיות ואנושיות) בכדי להתמודד עם השינויים הללו: רציפים, מנופים, אמצעי שינוע, כוח אדם מיומן ועוד.

אין ספק - הרפורמה בנמלים העלתה את הנמלים על דרך חדשה. עם זאת, יש להמשיך ולהתקדם עמה, לשפרה ולייעלה – לטובת הכלכלה הישראלית בכללותה.